גברים בטכניון הם פוצים.
ז"א, כשהגעתי למוסד המחורבן הזה האמנתי ש-90 אחוזים מהגברים כאן הם בתולים שמאוננים על משחקי הכס ושאר הזמן מתעסקים בגיימינג, אנימה או וואטאבר. והאמת היא שיש באמת לא מעט כאלה. והם אחלה, כלומר יש לי אחלה אינטראקציה איתם.
אבל תכלס, הם לא הרוב. רוב הגברים כאן דושים מחורבנים, חסרי עניין של ממש בדברים כמו מדע, שתופסים את הטכניון כמקפצה למשרה בהייטק עם משכורת שמנה (זכותם כמובן, זה סתם משעמם בטירוף). כאלה שתופסים את עצמם - ביטוי שנוא עליי מאוד, אבל אין לי ברירה אלא להשתמש בו - כ-"זכרי אלפא". כאלה שחייבים להראות בכל זמן נתון שהם הכי טובים והכי מוצלחים ומצליחים בכל דבר אפשרי. ולהחצין את זה, כדי שכולם כמובן ידעו.
וזה משליך על הכל. כמובן גם על האופן שבו נשים מתנהגות ומתנהלות כאן, אבל גם על האופן שבו הגברים הפחות מוחצנים מתנהגים.
אתם בטח קוראים, או קוראות, את הטקסט הזה ובטוחים שהוא מגיע מקנאה ומתסכול. והאמת, זה כנראה נכון. אבל איכשהו האנשים הנורמליים כאן, כלומר נשים וגברים שהם לא דושים מפגרים, לא גורמים לי לקנא בכלל כשהם מצליחים. להפך, הם גורמים לי לשמוח מההצלחה שלהם. אבל כשגברים דושים - שהם רוב הגברים לצערי - מתפארים בהישגים שלהם, זה גורם לי רק לשנוא את המין הגברי יותר ויותר.